©2019 by Nadav Shoshan. Proudly created with Wix.com

  • Nadav Shoshan

השפעות הרסניות של היפרוונטילציה

השפעות הרסניות של היפרוונטילציה

להיפרוונטילציה ישנן השפעות מיידיות , וכן השפעות כרוניות, במידה והתופעה נמשכת לאורך זמן (מספר ימים ויותר). לפני שאנחנו מתחילים למנות את ההשפעות, בואו נעשה ניסוי- במשך דקה אחת, נסו לנשום כמה שיותר וראו מה קורה. קחו כמה שיותר נשימות עמוקות במשך 60 שניות בזמן שאתם קוראים ואז סמנו אלו מהסימפטומים הבאים חשתם:

- סחרחורת

- קושי להתרכז

- עקצוצים בגפיים

- קור בגפיים

- דופק מואץ

- בחילה

- קשיי נשימה או היצרות של קנה הנשימה

- סחרחורת

- קושי להתרכז

- דופק מואץ ועלייה בלחץ דם

- בחילה- כנ"ל

- קשיי נשימה או היצרות של קנה הנשימה.

איך התחושה? כמה מבין הסימפטומים הללו חשתם ובאיזו עוצמה?


Lichtfield 1999. ריכוז חמצן במח לאחר דקה של היפרוונטילציה

למה נגרמים הסימפטומים הללו?

הגורם המרכזי שמפעיל את כל הסימפטומים הללו, ואת הסימפטומים הכרוניים יותר של היפרוונטילציה, היא ביו מכאניקה שגויה של נשימה, שגורמת לירידה בריכוז ה-CO2 בגוף, ולעליה ברמות סטרס נפשי ופיזיולוגי. במצב תקין, בני אדם אמורים לנשום דרך האף, ולשמור על פה סגור למעט במצבי אכילה ודיבור. נשימה דרך הפה מקושרת לרוב למאמץ פיזי עצים (הרמת משאות כבדים, לחימה, ריצה מהירה), וברמה האבולוציונית- לסכנה.

מדוע סכנה? לאדם הקדמון לא היו סיבות רבות לסטרס. ברגע שהיה אוכל ומקום בטוח להימצא בו, אפשר היה להירגע. הזמן היחיד שבו הוא נתקל בעומס נפשי היה בזמן סכנה מוחשית- לחימה מול אדם אחר או מול טורף, רעב או קור קיצוני וכדומה. בכל המצבים הללו, התגובה של המוח הייתה הגברת הנשימה כדי לאפשר לגוף לשרוד את הסכנה- הפרשת הורמוני לחץ, שגרמו להגברת תצרוכת החמצן על ידי נשימה מואצת דרך הפה, כיווץ כלי דם פריפריאליים על מנת למנוע איבוד דם במקרה פציעה, ועוד.


כיום, לעומת זאת, הסכנות המוחשיות שלנו הולכות ופוחתות, העולם כיום, בהשוואה ללפני מיליון שנה, הרבה יותר בטוח לבני האדם. עם זאת, המוח שלנו לא למד עדיין להבדיל בין סכנה מוחשית לסכנה תאורטית. סטרס בעבודה עדיין נתפס בעיני מוחנו כסכנה אמיתית, והוא מייצר את אותה תגובה. לא מאמינים? לכו לאדם הכי לחוץ במשרד שלכם ותבדקו אם הוא נושם מהאף או מהפה.


למה זה גורם

התגובה הזו של המוח גורמת להרבה בעיות בריאותיות אצלנו. בין היתר:

- בעיות סירקולציה, ולחץ דם גבוה, בעקבות היצרות כלי דם, ובעקבות נוכחות נמוכה ל CO2 שמקשה על פירוק הקשר בין חמצן להמוגלובין, המוח מקבל פידבק תמידי שאין מספיק חמצן בתאים . התגובה שלו היא להגביר את הדופק ואת קצב ו/או גודל הנשימות ולהעלות את לחץ הדם. זהו מעגל סגור שהולך ומחריף- לחץ הדם עולה, הדופק עולה ורמת ההיפרוונטילציה עולה. כמות החמצן שבאמת נכנסת בסוף לתא ממשיכה לרדת.

-

- קשיי ריכוז מתמשכים, לפעמים מדמים סימפטומים של ADHD בעקבות מצב סטרס ואספקת דם לקויה.

- לאנשים עם נטייה לאסטמה- החמרה בסימפטומים, שימוש מוגבר במשאפים וחומרים כימיים, ירידה באיכות החיים.

- התקפי חרדה, בעיות במצב הרוח, בעיות הורמונליות- עקב מצב שנתפס על ידי המוח כסכנה מתמשכת

- קושי בחילוף חומרים יעיל, נטייה להשמנה וקושי לרדת במשקל עקב הירידה בריכוז ה-CO2, ירידה בתפקוד האנזימים שאחראיים על חילוף החומרים בתאים,.

- היווצרות או החמרה של מחלות כרוניות – אסטמה, יתר לחץ דם, קרוהן, סכרת וכו', עקב תפקוד לקוי של מערכת החיסון, כתוצאה מסטרס כרוני ולחץ יתר על המערכת.

- הפיכת הדם לבסיסי מדי רמת ה-Ph הרצויה של הדם היא כ-7.3. כל רמת חומציות שמתחת ל-6.8 או גבוהה מ-7.8 עלולה להיות קטלנית. רמת ה-CO2 משפיעה על רמת החומציות בכך שה-CO2 נמס במים שבריאות ויצירת חומצה פחמתית H₂CO₃ , שמפחיתה את ה-pH של הדם. רמה נמוכה של CO2 בנשיפה עקב היפרוונטילציה תפחית את כמות החומצה הפחמתית ותעלה את ה-pH של הדם.


יש לך שאלות לגבי היפרוונטילציה או שהיית רוצה לקבוע פגישת ייעוץ אישית חינם? צור/צרי קשר עכשיו.